יום שלישי, 5 ביולי 2016

חוק הדמוקרטיה: דמוקרטיה מעורבת

חוק הדמוקרטיה: דמוקרטיה מעורבת


דמוקרטיה מהי ?– שלטון העם
כלומר: העם הוא השליט.

שאלה (מה הכוונה), כיצד העם שולט?

ישנן שתי דרכים באמצעותם העם שולט בדמוקרטיה:
הדרך הראשונה:-
דמוקרטיה ישירה – על פי שיטה זו כל העם מקבל את כל ההחלטות באופן ישיר ללא מתווכים.
הדרך השנייה – ( הדמוקרטיה המודרנית )
דמוקרטיה עקיפה- ייצוגית
על פי שיטה זו העם שולט באמצעות נציגים שהוא בוחר בבחירות שנערכות אחת למספר שנים.
הנציגים שולטים בהסכמתו ומטעמו של העם.

דמוקרטיה ישירה זו שיטה שהייתה מקובלת בראשית דרכה של הדמוקרטיה.
עם הזמן נתקלו עמים בקשיים ביישום הדמוקרטיה הישירה :
אחד הקשיים שהדמוקרטיה הישירה נתקלה היה בקושי לאסוף את כל האנשים למקום אחד.
אנשים בשטח התפרשו והתפזרו ונוצר הקושי להגיע אליהם או להביא אותם לאותו אודיטוריום להצביע.
אז לא הייתה הטכנולוגיה כהיום והרבה אנשים היו מנותקים זה מזה.

אחד הדברים והקשיים שהתעוררו בדמוקרטיה עקיפה, ייצוגית הוא שהחל נתק בין העם לבין נציגי השלטון, העם לא מעורב.
העם מנותק מהשלטון.
מגיע מצב שישנם הרבה חוקים והעם אינו מודע להם ולא בדיוק משותף בתהליך הדעה ובקבלת ההחלטה.
בדמוקרטיה עקיפה, ייצוגית יש גם מן הסכנה של מחטפי חוקים שזה מנוגד לדמוקרטיה ולמהות. בשלטון דיקטטורי יש מחטפי חוקים ולא בדמוקרטיה.
מצד שני גם לא תמיד הייצוג העקיף מבטא את רצון העם.

הפיתרון שאני מציע הוא:
דמוקרטיה מעורבת, משולבת
כיצד הדמוקרטיה הזו פועלת?
איזה מנגנונים יש בה?

הדמוקרטיה המשולבת מעורבת , תשלב את העם ותשתף אותו בהצבעות דהיינו העם יהיה שותף בהצבעות.

כל חוק שיגיע לכנסת יעבור את התהליך המקובל כמו הגשת אותו חוק, וועדות, שאילתות וכו'.
החוק יעבור בכנסת קריאה ראשונה ושנייה.
לאחר שאותו חוק עבר את הקריאה השנייה הוא יוגש להצבעת העם.

הצבעת העם תתרחש אחת לשישה חודשים או שנה.

יתרונות רבים בשיטה זו של דמוקרטיה משולבת.
אחד מהם הוא שהעם יהיה מעורב באופן מלא , שלא כמו היום שהאזרח לא יודע מרוב רובה של פעילות ועבודת הכנסת. משמעות הצעתי אומרת שהאזרח יהיה שותף מלא בהחלטה.
בשיטה זו של דמוקרטיה מעורבת לא יהיו מחטפי חוקים כמו שיש כיום. העם מחליט!
אם בדמוקרטיה עקיפה ייצוגית, האזרח רודף אחריי המערכת הרי שבשיטת הדמוקרטיה המעורבת המצב יהיה הפוך... או אז הנציגים והמערכת והסיעות הם אלה שישחרו ויחזרו לפתח האזרחים כיוון שרצונם הוא שנעשה את מה שהם רוצים.

לסיכום

דמוקרטיה מעורבת משולבת הינה סוג של משטר שמשקף את מה שנקרא הדמוקרטיה עצמה או טוהר הדמוקרטיה , שבו כל אדם ואדם יהיה שותף באופן מלא תוך מעורבות ישירה , עם הכנסת ויהיה שותף של 100 אחוז בהצבעות ובהשפעות.

יום שלישי, 1 במרץ 2016

טור שבועי: על הסכסוך הישראלי פלסטיני

על הסכסוך הישראלי פלסטיני / משה נתן
1.3.16

הטרנד העכשווי של דיפלומטים וארגונים בישראל ובעולם הוא לדבר על עשיית שלום עם הפלסטינים בכל מחיר. למשל, שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, אמר רק לפני מספר ימים שאם לא יהיה הסכם שלום מיידי בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, אזי שמדינת ישראל תהפוך או למדינת אפרטהייד או למדינה דו-לאומית.

לדעתי, בשביל שמדינת ישראל תישאר מדינת לאום יהודית ודמוקרטית שמבטיחה שוויון זכויות לכלל אזרחיה, הרי שאל לה לעשות הסכם שלום עם הרשות הפלסטינית, הכולל מסירת שטחים, הקמת מדינה פלסטינית וקביעת גבולות חדשים, מהסיבה שלא עושים שלום עם רשות שבין גורמיה ישנם גורמים עוינים למדינת ישראל, הרוצים בהשמדת המדינה ואף מפעילים טרור כנגדה. למשל ארגון החמאס שמנהל מזה שנים מאבק אלים וטרוריסטי לא לגיטימי נגד אזרחי ישראל.
בנוסף, יש לזכור שההכרה הראשונית של מדינת ישראל בעם הפלסטיני התרחשה בהסכמיי קמפ דיוויד בשנת 1979, ובו דובר לראשונה על אוטונומיה לעם הפלסטיני ולא על מדינה. הכוונה הייתה שההסכם יתבסס על ערכים כמו סובלנות וקירוב הלבבות בין העמים. מה שקרה בשטח הוא שבמשך כל הזמן הזה הייתה הסתה למעשיי טרור ושנאה כלפיי ישראל, אם זה בחינוך ואם זה במסגדים או בהצהרות של פוליטיקאים. זו סיבה נוספת לכך שאסור לעשות שלום עם הרשות.
אני אדם שאינו מעוניין ולא מייחל לשלום שהוא שלום בכוח, ואשר מלווה באלימות וסכינאות וסיפורים של גבורה של עם שלם נגד מדינה שלמה. כלומר אני לא רוצה שלום עם עם שדם העם שלי מופקר לו.
בכדיי להבין בכלל ועל מה ובאיזה אופן הועלה הנושא הפלסטינאי בהסכמיי קיימפ דיוויד, צריך לראות מה הייתה הכוונה המקורית של ההסכמים, ומה התרחש בפועל. לדעתי, יש פער גדול מאוד בין הרצוי לבין המצוי.

הצעתי בנדון היא שאל לה לישראל למהר בתהליך השלום עם הפלסטינים, כי אם ישראל צריכה לחתור ל"הודנה" (תקופה של רגיעה ביטחונית) למשך עשרים שנה והפסקה של כל גילויי האלימות השונים. בתקופת רגיעה זו יפעלו שני הצדדים במטרה לגשר על הפערים השונים שנוצרו במהלך השנים, פערים שהביאו למקרי אלימות קשים. הדרך הנכונה שיש לעשות זאת, היא דרך לימודים משותפים של בני נוער ובכלל בנושאים שונים ברוח סובלנית, תוך הכרת האחר ותרבותו.

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

הצעת חוק: ביטוח 13

הצעת חוק
"ביטוח 13"
סעיף 1 - הסבר כללי
ביטוח 13 זה משכורת/קצבה שניתנת פעם בשנה.
בשנה ישנם 12 חודשים שהם 12 הכנסות/קצבאות שניתנות.

הצעתי היא שכל שנה ושנה ישולם לאזרח מקבל הקצבה עוד קצבת יתר באופן חד פעמי, שדבר זה הינו אומר בעגה המקובלת "משכורת-13".

סעיף 2 - סכום ההטבה
ביטוח 13 יהיה 40% מעל סכום קצבה/הכנסה.
לדוגמה: אדם שקצבתו 2000 שקל, הרי שבאותה קבצה-13 יהיה זכאי ל-2,800.

סעיף 3 - אופן ההטבה
הכנסה/קצבה שתינתן פעם בשנה ובאשר תהיה מעל אותו סכום הכנסה/קצבה הרי שדבר זה ישולם לו בצורה של פעמיים בשנה.

אדם שמקבל ביטוח 13 בסך 2,800 או כל סכום שהוא, הרי שישולם לו בשני מועדים, כך שבכל מועד הוא יקבל 1,400 שקל.

סעיף 4 - מועדי ההטבה
את שני חצאיי ההכנסה/קצבה, הרי שהם ינתנו בשני מועדים. מועד אחד יהיה בחג סוכות ומועד שני יהיה כעבור שישה חודשים, בחג הפסח.

דברי הסבר
במדינת ישראל נכון לתחילת שנות האלפיים, חיים לא מעט אנשים שהם מקבלי קצבאות או משכורות שלא מספיקות לכלכלתם במהלך חודשי החגים. זאת ועוד, ידוע כי השכר הממוצע במשק אינו כה גבוה, כמו כן, גם סכום הקצבאות מביטוח לאומי לא גבוה במיוחד, דבר שמקשה על אותם אזרחים לעמוד בהוצאות נוספות בתקופות רגישות, כגון תקופת החגים. אז נדרשים אותם ארחים לרכוש מוצרים נוספים שהם אינם נדרשים להם במהלך השנה. לדגומה: ביגוד, מזון, מתנות.

לדעתי המדינה צריכה להעניק סיוע לאזרחים במיוחד בתקופות רגישות מעין אלה, ועליה מוטלת האחריות לעזור ולתמוך, כמו שמפעל מגן על עובדיו, אם מבחינת ביגוד ואם מבחינת משכורת 13.

המצב כיום מביא אנשים  לקחת הלוואות מהבנקים או ממקומות ומגורמים אחרים, דבר שמקשה עליהם עוד יותר, שכן ישנן ריביות גבוהות על ההלוואות, וכך האזרחים משלמים למעשה יותר על מוצרים שיכלו לקנות בסכום נמוך יותר.

יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

הרשות המחוקקת: תפקידה כמחוקקת

תפקידי הכנסת
א.      ייצוג האזרחים
ב.      רשות מחוקקת – חקיקת חוקים (חקיקה ראשית)
ג.        רשות מכוננת – כתיבת חוקה
ד.      ביקורת ופיקוח על הממשלה
ה.      בחירת נשיא ומבקר מדינה


ייצוג האזרחים
בהתאם לעקרון שלטון העם בדמוקרטיה, תפקידה של הכנסת הוא לייצג את האזרחים. נציגי הכנסת, או – נבחרי העם, אמורים לייצג את אזרחי המדינה ולא את עצמם. תפקיד זה אמור להתבטא בכל אחד מתפקידי הכנסת האחרים, ועל כן מדובר בתפקיד ראשי.

רשות מחוקקת – חקיקת חוקים, חקיקה ראשית
  • חקיקה ראשית – חקיקה שעוברת במליאת הכנסת בשלוש קריאות, בין אם ביוזמת חברי הכנסת (הצעת חוק פרטית) ובין אם ביוזמת הממשלה (הצעת חוק ממשלתית)
  • חקיקת משנית – תקנות שמתקינה הממשלה כדי לקיים את הוראת החוק הכללית של הכנסת. לא מדובר בחוק שעובר בשלוש קריאות, אלא בתקנות.

הליך חקיקת חוק בכנסת
הצעת חוק פרטית
הצעת חוק ממשלתית
אישור נשיאות הכנסת
דיון בממשלה – הצבעה על נוסח הצעת החוק
קריאת טרומית במליאה
דיון בוועדה
קריאה ראשונה במליאה
דיון בוועדה
קריאה שנייה על כל סעיפי החוק
קריאה שלישית על החוק כולו

העקרונות הדמוקרטיים הגלומים בהליך חקיקת חוק בכנסת
א.      עקרון הכרעת הרוב – רוב רגיל.
ב.      שלטון העם – נציגי העם מחוקקים
ג.        עקרון הפלורליזם – ריבוי קולות ודעות
ד.      עקרון הגבלת השלטון – הליך החקיקה ארוך ובשלבים
ה.      חופש הביטוי – זכות הציבור לדעת (חופש המידע)
ו.        שלטון החוק במובן הפורמלי.

"חוק ראוי" – חוק שעולה בקנה אחד עם העקרונות והערכים הדמוקרטיים. כשר מבחינה פורמאלית ומבחינה מהותית.
"חוק בעייתי" - חוק בעייתי הינו חוק שעובר בכנסת ברוב קולות (החוק במובן הפורמאלי) אבל תוכנו של החוק פוגע באחד מעקרונות הדמוקרטיה.

לנו כאזרחים צריכה להידלק נורה אדומה כאשר חוק שפוגע באחד מהערכיים הדמוקרטיים עובר בכנסת. שכן, לא די בהליך הפורמאלי של שלוש קריאות במליאה, כדי להבטיח שתוכנו של חוק יעלה בקנה אחד עם הערכים והעקרונות הדמוקרטיים.

לדוגמה: חוק מע"מ 0 (התנגשות בין ערכים)
אזרחים יקבלו הטבה בקניית דירה ראשונה על סך 18%.
"מוטב" – אזרח ששירת בצבא. עד 1,650,000 (290 אלף)
"זכאי" – לא שירת. כל האזרחים. עד 950,000 (170 אלף)

שאלת עמדה: האם אתה תומך או מתנגד לחוק?

יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

הרשות המחוקקת: הכנסת

הרשות  המחוקקת
הכנסת

הרשות המחוקקת הינה רשות מתוך שלוש רשויות השלטון בישראל, לצד הרשות המבצעת, שהיא הממשלה, והרשות השופטת, שהיא מערכת בתי המשפט. כל רשות נהנית מעצמאות יחסית בעבודתה, ואין עליונות טוטאלית בעבודת כל אחת מהרשויות.

מעמדה של הכנסת
29.11.47 – הצעת החלוקה של האו"ם - מדינה יהודית ומדינה ערבית.
ה' באייר תש"ח, 14.5.1948 – הכרזת המדינה.
יולי 1949 – סוף מלחמת העצמאות בניצחונה של ישראל.

25.1.1949 – בחירות לכנסת הראשונה (האסיפה המכוננת)
14.2.1949 – הישיבה הראשונה של הכנסת.

חוק יסוד: הכנסת (1958) – "הכנסת היא בית הנבחרים של ישראל"
עקרונות דמוקרטיים הבאים לידי ביטוי בחוק יסוד: הכנסת
א.      עקרון שלטון העם – הכנסת מבטאת את עקרון ריבונות העם, ע"י הגדרתה כבית הנבחרים של מדינת ישראל. הכנסת מבטאת את עקרון הדמוקרטיה הייצוגית, ובה הציבור, במקום לשלוט באופן ישיר, בוחר את נציגיו כדי שאלה יפעלו בשמו.
ב.      עקרון הפלורליזם – בכנסת יש נציגות לרוב הקבוצות החברה, ובכך היא מבטאת גם את עקרון הפלורליזם.

עליונות הכנסת על פני שתי רשויות השלטון האחרות
לכנסת ישנה עליונות על שתי הרשויות האחרות, וזאת משתי סיבות עיקריות:
א.      הכנסת מוגדרת כרשות המחוקקת וכרשות המכוננת – הכנסת מוסמכת לחוקק חוקים שחלים גם על הרשות השופטת והמבצעת. כמו כן, ע"י כך שהיא רשות מכוננת, היא מטווה דרך פעולה ערכית לשאר רשויות השלטון.
ב.      המשטר בישראל מוגדר כמשטר פרלמנטארי – בשל העובדה שהמדינה מוגדרת כמשטר פרלמנטארי, הפרלמנט מקבל מהעם את הכוח לשלוט באופן ישיר. מתוך הכנסת, שהיא הריבון, יוצאת ממשלה הכפופה לכנסת. הכנסת יכולה לפטר את הממשלה באמצעות רוב חברי כנסת בהצבעת אי אמון. הממשלה פועלת באמצעות רוב בכנסת, באמצעות אמון הכנסת.


יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

שר הדיור - ביסוס מן המקרא

כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כִּי-יִתֵּן הַנָּשִׂיא מַתָּנָה לְאִישׁ מִבָּנָיו נַחֲלָתוֹ הִיא לְבָנָיו תִּהְיֶה  אֲחֻזָּתָם הִיא בְּנַחֲלָה.  {ס} יז וְכִי-יִתֵּן מַתָּנָה מִנַּחֲלָתוֹ לְאַחַד מֵעֲבָדָיו וְהָיְתָה לּוֹ עַד-שְׁנַת הַדְּרוֹר וְשָׁבַת לַנָּשִׂיא אַךְ נַחֲלָתוֹ בָּנָיו לָהֶם תִּהְיֶה.  יחוְלֹא-יִקַּח הַנָּשִׂיא מִנַּחֲלַת הָעָם לְהוֹנֹתָם מֵאֲחֻזָּתָם מֵאֲחֻזָּתוֹ יַנְחִל אֶת-בָּנָיו  לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא-יָפֻצוּ עַמִּי אִישׁ מֵאֲחֻזָּתוֹ

יחזקאל פרק מ"ו, פסוק ט"ו-י"ח.

הסבר שלי:
בהנחה שישנה משכנתא ל-75 שנה, הרי שהזכות לדירה עוברת מהאב לבן, למען שיהיה לבן נחלה ולא ירגיש זר בקרב בני עמו. וזאת כדיי שאנשים לא יעזבו בתיהם בעל כורחם. יתר על כן, חשוב להעניק זכות זו, למען העתיד של הבנים, שהם עתידה של הארץ.

שר הדיור - המלצתי בתחום הדיור

ממשלת גרם השמימי יצאה בקריאה ובמה שניתן לכנות כקריאה להקלה במחיית הדיור מאחר והרוח שנושבת נתנה את אי רוחה בכל הקשור
לנושא הדיור . הרוח טוענת שהאדם חי כבשבי כובד התשלומים דבר שלא נותן ופוגע במנוחה ובעדן שהאדם צריך לחיות .
ממשלת הגרם השמימי דורשת משר הדיור שיפעל וירכיב ממצאים חדשים שיתאימו לאותה רוח ויתאימו כמובן גם לאדם .
כתוצאה מכך זימן אליו שר הדיור את שר הבנקים ושרי הכסף שהודיעו כי הם יתמכו בכל הצעה בלבד שתהיה הוגנת ובונה .
בישיבה המדוברת ביקש שר הדיור מאותם נוכחים כי המנהיג הנחה אותו לערוך הסכמים ארוכי טווח עם השקעה לעתיד ובשל כך הוא מבקש
משר הבנקים ומשרי הכספים שיצטרפו לדעה ורוח זו .
שר הדיור הוסיף ואמר שהוא מעוניין בכספי שרי הכסף והבנק והוא מבקש בזאת מהם שיאשרו הלוואות וכפי שהם נקראות הלוואות עוברות
לטווח ארוך.
כוונת השר היא שהיום לוקחים הלוואות משכנתא לעד 20 – 25 שנה וברעיון זה שאני מעלה הרי שאדם יוכל לקחת הלוואת משכנתא
ל 50 – 75 שנה. כלומר הלוואות משכנתא לטווח ארוך.

בימנו אלו אדם בעל משכנתא משלם כל חודש כ – 3500  שקל על דבר שהוא אומנם מצרך בסיסי אך עם זאת העול הכספי שהוא נושא
עימו כבד מאוד. רעיון זה שמעלה שר הדיור אומר במקום לקחת הלוואה ל 20 שנה לוקחים ל 50 או 75 שנה וכך גם כל חודש משלמים פחות .
כלומר אדם שמשלם 3500  שקל עבור משכנתא ישלם 1500 שקל באותו רעיון שנקרא ומה שקרוי משכנתא בונה עוברת לתווך ארוך.

שר הבנקים הנהן בראשו אך משהו הפריע לו והוא שאל , מה זה בדיוק משכנתא בונה עוברת לטווח ארוך? ושר הדיור אמר שהמשכנתא
שהאדם לוקח עוברת לזה שממשיכו , כלומר לאחד מיוצאי חלציו או מספר חולצים כך שהמשכנתא עוברת מאדם לאדם , מדור לדור וזה
אומר שהמשכנתא עוברת מאב לבן ונכד יכול לסיים אותה .

בסיום אותה פגישה כל הנוכחים היו בדעה כי זה מה שהם צריכים לעשות אך עם זאת היה גם ברור להם כי הם עוד צריכים לבקש את הסכמתו
ואישורו של שר הזמן שיאפשר , יאשר ייתן חוקיות לאותם 75 שנה .

שר הזמן באותם ימים היה נתון לשני חלקים שהיו בתוכו ואשר פעלו בו , מצד אחד לא היה לו זמן בכלל והוא היה עסוק במשך רוב שעות
יומו וחלק אחר שני שלו הוא זה שהיה לו המון המון זמן.
התוכנית למשכנתא עוברת לזמן ארוך טווח הייתה מונחת על שולחנו של שר הזמן ולולא הרוח שבאה מאותו חלון צפוני שבחדרו ואשר
העיפה את טיוטת הרעיון לרגליו הרי שרק באותו רגע הבחין שר הזמן באותו נייר ואז הוא שקע באותו רעיון שיזמו אותם שרים ועל בקשתם
המצורפת כי יאשר להם זמן של 75 שנה .

לאחר עיונו באתה טיוטה התיישב שר הזמן על כיסאו והחל בכתיבתו וכך כתב , אני חי פה כבר די הרבה זמן וזה 6000 שנות חיי שאני
מחכה ועוד הדרך נטויה , הוא עוד הוסיף וכתב שאם הוא נתן לנוח זמן של 100 שנה רק לעצים של התיבה עד שהם הבשילו אז הוא חושב
 שהוא נוטה להסכים לאותם 75 שנה על מנת שיהיה אישור חוקי אך הוא הוסיף שהוא יודיע על זה סופית בישיבת הממשלה והוא בזאת הוסיף
שכנראה הוא יתנה את מתן הזמן בתנאים מסוימים והוא רוצה גם להבין בצורה ברורה אם בעל המשכנתא ישלם סכום באמת סמלי
עבור הדירה שכידוע היא נלקחת ונקראת כמשכנתא שעוברת לזמן ארוך , כלומר מדור לדור .

יום שלישי, 10 בדצמבר 2013

שר החופש: ספר 1 - פרק 12 (סוף דבר)

סוף דבר


ברצוני לסכם נושא זה העוסק ברעיון של מתן חופש לכל אדם שהוא עובד 6 שנים .
בימנו , בשנות האלפיים , אחד הדברים שצריך לזכור ולהבין הוא שהרבה אנשים לא זוכים לחופש כלומר לשנת חופש מלאה , חופשה מוכרת ומתוך כבוד .
לאדם המצוי בשנת חופש תהייה האפשרות לנסות לחשוב דברים חדשים . כמו למשל , למצות את הדבר הפשוט הזה שמכונה חופש וכמו להתמקד במחשבה .
לפי רעיון זה , שהעובד יוצא לשנת חופש בשנה השביעית שלו בעבודה , הרי שדבר זה יעניק לו אופק חדש להתבוננות ועשייה .
אדם המקבל שנת חופש תהייה תקווה לעתיד , הוא ידע מה הוא עושה היכן הוא נמצא , ויוכל למצוא משמעות נוספת לחייו .
רעיון מתן שנת חופש לכל עובד שעובד 6 שנים הינו רעיון שיש לו תקדים . למשל , ידועה שנת השבתון שיש למורים .
הרעיון שאני מציע הוא ליישם את אותה שנת חופש הכל הסקטורים . כלומר , רעיון מתן שנת חופש לכל עובד יקנה לכל אדם ואדם את אותו הזכות לחופש .


סוף .

שר החופש: ספר 1 - פרק 11 (חלוקת הזמן)


חלוקת הזמן


אחד הדברים שניתן לכתוב עליהם הרבה הינו על נושא הזמן .
אתייחס לזמן , - בהקשר רעיון מתן שנת חופש לעובדים אשר מצויים בעבודתם 6 שנים .

הרעיון שמתקשר עם מתן החופש קובע כי כל 6 שנים יחשב לאדם העובד כדור – זמן דור .
אדם שהינו עובד כבר 6 שנים ראשונות הרי שלפי רעיון זה הוא יהיה עובד כזמן דור אחד .
בסוף 6 שנות הדור הראשון יצא אותו עובד לשנת חופש אחת .
לכשיחזור הרי שזה יחשב לו כתחילת דור שני . כלומר שוק העבודה יתבסס על אנשים שעובדים בהסכם של דורות של 6 שנים .

מס ההכנסה אמור להיות גוף מלווה לרעיון של מתן חופש .
הצעתי היא שאנשים שיעבדו כמה שיותר דורות ישלמו פחות מס ועבודתם תושווה לתקרות מס הנושאות אופי של הסכם מיוחד .
לדוגמא , תקרת השכר של אדם אשר עובד כבר דור רביעי תהיה שונה מאדם אשר נמצא רק בדור הראשון או שני של עבודה , דבר זה יתבטא בגובה שכר ממוצע , תקרת מס וזכויות נוספות אחרות .

אדם שיוצא לשנת חופש ואשר בה הוא יודע שהוא מקבל שכר ומקום עבודתו לא נפגע ולכשיחזור הוא יקבל כבר תנאים והטבות טובים יותר ,הוא ייהנה מכל רגע וחייו יהיו יותר שלווים . זה גם יוביל ליותר מוסר עבודה .


המשך יבוא .

שר החופש: ספר 1 - פרק 10 (אשרות עבודה)

אשרות עבודה


שיעור האבטלה בישראל הינו גבוה .עולה שאלה מה ניתן לעשות כדי שלא תהיה אבטלה ומאין יבואו עובדים במקום אלו שיצאו לשנת חופש .

רעיון מתן חופש לכל עובד 6 שנים ייתן פתרון לבעיית האבטלה .
במקרה שיחסרו עובדים ה – 14% שיבואו להחליף את היוצאים לשנת חופש יהיו עובדים זרים או עולים חדשים בתפקידים אלו .

מדינה שנותנת אשרות עבודה לעובדים מחול הינה מדינה מתקדמת ומתפתחת כאחד וקרובה לשיעור עובדים של 100% .
כלומר ידועות מדינות מתפתחות כמו ארצות הברית וקנדה שמעניקות אשרות עבודה מיוחדות לעובדים זרים .

ישראל צריכה להוות מוקד משיכה לאנשים שרוצים להיות בארץ ולתרום למדינה ובנוסף לאפשר עבודה לעולים חדשים שרוצים לעלות ונושא כמו שאלת מקום עבודה מטריד אותם .


המשך יבוא .

שר החופש: ספר 1 - פרק 9 (מחליפי עובדים)

מחליפי עובדים


בטור הקודם התייחסתי למצב שיחול על המשק שבו ציינתי , כי כ – 14% מציבור העובדים יצאו כל שנה לשנת חופש .
חלק מהשאלות אשר עולות הן מי יחליף את האנשים שיוצאים  לשנת חופש ואיך המשק לא יפגע מכך .

התשובות לשאלות אלו טמונות בכך שחלק מכלל ציבור העובדים עבודתם תהיה במילוי אותם מקומות עבודה שיתפנו . הם עצמם יעבדו 6 שנים בכל מיני מקומות עבודה ויוכרו כמחליפי עובדים . עבודתם תהיה בכל מקום עבודה לתקופה של שנה אחת עד שיחזור אותו עובד שיצא לחופש .
בזכות הרעיון של שנת חופש לעובדים שוק העבודה יתפתח . המשק ייהנה מכך שכל עובד ועובד ירצה לעבוד באופן חוקי ומסודר . כלומר , להיות רשום כעובד במס ההכנסה כדי לזכות בשנה השביעית בחופש . כך תתבטל העבודה הלא חוקית .


המשך יבוא .

שר החופש: ספר 1 - פרק 8 (מחזוריות)

מחזוריות


חוק מתן שנת חופש שיהיה זכאי לו כל עובד יגרום לשוק העבודה להיות בתנועה , מחזוריות .
אם ישנם 100% שהם עובדים הרי שבכל שנה ושנה יתפנו לשוק העבודה כ 13%-14% אנשים שיצאו לחופש .
בהתחשב שבכל שנה יצאו כ- 14% לחופש הרי שדבר זה יגרום למשק לקלוט 14% עובדים נוספים חדשים , במקום אותם אלו שנמצאים בשנת חופש .
לא טוב למשק להיות מקובע במספר דורשי ומקבלי העבודה . המשק זקוק ליותר תנועה וגמישות כי ברגע שדלתות – העבודה נפתחות יש צמיחה ושיפור באיכות העובדים .
כלומר , כל שנה ושנה יכולים להתווסף לציבור העובדים כ – 14% ולהוות פתח ואפשרות עבודה לאנשים שמתחילים לעבוד או למובטלים אשר רוצים לעבוד .
כל אדם נלחם על זכותו לעבוד ועבודה זה זכות שניתנת לכל אדם .
אדם עובד רוצה לקבל כבוד ושמקום העבודה שלו יהיה כמה שיותר בטוח עבורו .
החופש שהאדם יזכה לו בשנה השביעית תקנה לו הרבה כבוד . הוא יתפנה לעיסוקיו תוך שהוא יודע מה ההווה שלו ומה מחכה לו בעתיד . כלומר , הוא ידע שהוא חלק ממחזוריות שבה לפעמים הוא עובד ולפעמים הוא בחופש .


המשך יבוא