יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

הרשות המחוקקת: תפקידה כמחוקקת

תפקידי הכנסת
א.      ייצוג האזרחים
ב.      רשות מחוקקת – חקיקת חוקים (חקיקה ראשית)
ג.        רשות מכוננת – כתיבת חוקה
ד.      ביקורת ופיקוח על הממשלה
ה.      בחירת נשיא ומבקר מדינה


ייצוג האזרחים
בהתאם לעקרון שלטון העם בדמוקרטיה, תפקידה של הכנסת הוא לייצג את האזרחים. נציגי הכנסת, או – נבחרי העם, אמורים לייצג את אזרחי המדינה ולא את עצמם. תפקיד זה אמור להתבטא בכל אחד מתפקידי הכנסת האחרים, ועל כן מדובר בתפקיד ראשי.

רשות מחוקקת – חקיקת חוקים, חקיקה ראשית
  • חקיקה ראשית – חקיקה שעוברת במליאת הכנסת בשלוש קריאות, בין אם ביוזמת חברי הכנסת (הצעת חוק פרטית) ובין אם ביוזמת הממשלה (הצעת חוק ממשלתית)
  • חקיקת משנית – תקנות שמתקינה הממשלה כדי לקיים את הוראת החוק הכללית של הכנסת. לא מדובר בחוק שעובר בשלוש קריאות, אלא בתקנות.

הליך חקיקת חוק בכנסת
הצעת חוק פרטית
הצעת חוק ממשלתית
אישור נשיאות הכנסת
דיון בממשלה – הצבעה על נוסח הצעת החוק
קריאת טרומית במליאה
דיון בוועדה
קריאה ראשונה במליאה
דיון בוועדה
קריאה שנייה על כל סעיפי החוק
קריאה שלישית על החוק כולו

העקרונות הדמוקרטיים הגלומים בהליך חקיקת חוק בכנסת
א.      עקרון הכרעת הרוב – רוב רגיל.
ב.      שלטון העם – נציגי העם מחוקקים
ג.        עקרון הפלורליזם – ריבוי קולות ודעות
ד.      עקרון הגבלת השלטון – הליך החקיקה ארוך ובשלבים
ה.      חופש הביטוי – זכות הציבור לדעת (חופש המידע)
ו.        שלטון החוק במובן הפורמלי.

"חוק ראוי" – חוק שעולה בקנה אחד עם העקרונות והערכים הדמוקרטיים. כשר מבחינה פורמאלית ומבחינה מהותית.
"חוק בעייתי" - חוק בעייתי הינו חוק שעובר בכנסת ברוב קולות (החוק במובן הפורמאלי) אבל תוכנו של החוק פוגע באחד מעקרונות הדמוקרטיה.

לנו כאזרחים צריכה להידלק נורה אדומה כאשר חוק שפוגע באחד מהערכיים הדמוקרטיים עובר בכנסת. שכן, לא די בהליך הפורמאלי של שלוש קריאות במליאה, כדי להבטיח שתוכנו של חוק יעלה בקנה אחד עם הערכים והעקרונות הדמוקרטיים.

לדוגמה: חוק מע"מ 0 (התנגשות בין ערכים)
אזרחים יקבלו הטבה בקניית דירה ראשונה על סך 18%.
"מוטב" – אזרח ששירת בצבא. עד 1,650,000 (290 אלף)
"זכאי" – לא שירת. כל האזרחים. עד 950,000 (170 אלף)

שאלת עמדה: האם אתה תומך או מתנגד לחוק?

יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

הרשות המחוקקת: הכנסת

הרשות  המחוקקת
הכנסת

הרשות המחוקקת הינה רשות מתוך שלוש רשויות השלטון בישראל, לצד הרשות המבצעת, שהיא הממשלה, והרשות השופטת, שהיא מערכת בתי המשפט. כל רשות נהנית מעצמאות יחסית בעבודתה, ואין עליונות טוטאלית בעבודת כל אחת מהרשויות.

מעמדה של הכנסת
29.11.47 – הצעת החלוקה של האו"ם - מדינה יהודית ומדינה ערבית.
ה' באייר תש"ח, 14.5.1948 – הכרזת המדינה.
יולי 1949 – סוף מלחמת העצמאות בניצחונה של ישראל.

25.1.1949 – בחירות לכנסת הראשונה (האסיפה המכוננת)
14.2.1949 – הישיבה הראשונה של הכנסת.

חוק יסוד: הכנסת (1958) – "הכנסת היא בית הנבחרים של ישראל"
עקרונות דמוקרטיים הבאים לידי ביטוי בחוק יסוד: הכנסת
א.      עקרון שלטון העם – הכנסת מבטאת את עקרון ריבונות העם, ע"י הגדרתה כבית הנבחרים של מדינת ישראל. הכנסת מבטאת את עקרון הדמוקרטיה הייצוגית, ובה הציבור, במקום לשלוט באופן ישיר, בוחר את נציגיו כדי שאלה יפעלו בשמו.
ב.      עקרון הפלורליזם – בכנסת יש נציגות לרוב הקבוצות החברה, ובכך היא מבטאת גם את עקרון הפלורליזם.

עליונות הכנסת על פני שתי רשויות השלטון האחרות
לכנסת ישנה עליונות על שתי הרשויות האחרות, וזאת משתי סיבות עיקריות:
א.      הכנסת מוגדרת כרשות המחוקקת וכרשות המכוננת – הכנסת מוסמכת לחוקק חוקים שחלים גם על הרשות השופטת והמבצעת. כמו כן, ע"י כך שהיא רשות מכוננת, היא מטווה דרך פעולה ערכית לשאר רשויות השלטון.
ב.      המשטר בישראל מוגדר כמשטר פרלמנטארי – בשל העובדה שהמדינה מוגדרת כמשטר פרלמנטארי, הפרלמנט מקבל מהעם את הכוח לשלוט באופן ישיר. מתוך הכנסת, שהיא הריבון, יוצאת ממשלה הכפופה לכנסת. הכנסת יכולה לפטר את הממשלה באמצעות רוב חברי כנסת בהצבעת אי אמון. הממשלה פועלת באמצעות רוב בכנסת, באמצעות אמון הכנסת.