יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

הצעת חוק: ביטוח 13

הצעת חוק
"ביטוח 13"
סעיף 1 - הסבר כללי
ביטוח 13 זה משכורת/קצבה שניתנת פעם בשנה.
בשנה ישנם 12 חודשים שהם 12 הכנסות/קצבאות שניתנות.

הצעתי היא שכל שנה ושנה ישולם לאזרח מקבל הקצבה עוד קצבת יתר באופן חד פעמי, שדבר זה הינו אומר בעגה המקובלת "משכורת-13".

סעיף 2 - סכום ההטבה
ביטוח 13 יהיה 40% מעל סכום קצבה/הכנסה.
לדוגמה: אדם שקצבתו 2000 שקל, הרי שבאותה קבצה-13 יהיה זכאי ל-2,800.

סעיף 3 - אופן ההטבה
הכנסה/קצבה שתינתן פעם בשנה ובאשר תהיה מעל אותו סכום הכנסה/קצבה הרי שדבר זה ישולם לו בצורה של פעמיים בשנה.

אדם שמקבל ביטוח 13 בסך 2,800 או כל סכום שהוא, הרי שישולם לו בשני מועדים, כך שבכל מועד הוא יקבל 1,400 שקל.

סעיף 4 - מועדי ההטבה
את שני חצאיי ההכנסה/קצבה, הרי שהם ינתנו בשני מועדים. מועד אחד יהיה בחג סוכות ומועד שני יהיה כעבור שישה חודשים, בחג הפסח.

דברי הסבר
במדינת ישראל נכון לתחילת שנות האלפיים, חיים לא מעט אנשים שהם מקבלי קצבאות או משכורות שלא מספיקות לכלכלתם במהלך חודשי החגים. זאת ועוד, ידוע כי השכר הממוצע במשק אינו כה גבוה, כמו כן, גם סכום הקצבאות מביטוח לאומי לא גבוה במיוחד, דבר שמקשה על אותם אזרחים לעמוד בהוצאות נוספות בתקופות רגישות, כגון תקופת החגים. אז נדרשים אותם ארחים לרכוש מוצרים נוספים שהם אינם נדרשים להם במהלך השנה. לדגומה: ביגוד, מזון, מתנות.

לדעתי המדינה צריכה להעניק סיוע לאזרחים במיוחד בתקופות רגישות מעין אלה, ועליה מוטלת האחריות לעזור ולתמוך, כמו שמפעל מגן על עובדיו, אם מבחינת ביגוד ואם מבחינת משכורת 13.

המצב כיום מביא אנשים  לקחת הלוואות מהבנקים או ממקומות ומגורמים אחרים, דבר שמקשה עליהם עוד יותר, שכן ישנן ריביות גבוהות על ההלוואות, וכך האזרחים משלמים למעשה יותר על מוצרים שיכלו לקנות בסכום נמוך יותר.

יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

הרשות המחוקקת: תפקידה כמחוקקת

תפקידי הכנסת
א.      ייצוג האזרחים
ב.      רשות מחוקקת – חקיקת חוקים (חקיקה ראשית)
ג.        רשות מכוננת – כתיבת חוקה
ד.      ביקורת ופיקוח על הממשלה
ה.      בחירת נשיא ומבקר מדינה


ייצוג האזרחים
בהתאם לעקרון שלטון העם בדמוקרטיה, תפקידה של הכנסת הוא לייצג את האזרחים. נציגי הכנסת, או – נבחרי העם, אמורים לייצג את אזרחי המדינה ולא את עצמם. תפקיד זה אמור להתבטא בכל אחד מתפקידי הכנסת האחרים, ועל כן מדובר בתפקיד ראשי.

רשות מחוקקת – חקיקת חוקים, חקיקה ראשית
  • חקיקה ראשית – חקיקה שעוברת במליאת הכנסת בשלוש קריאות, בין אם ביוזמת חברי הכנסת (הצעת חוק פרטית) ובין אם ביוזמת הממשלה (הצעת חוק ממשלתית)
  • חקיקת משנית – תקנות שמתקינה הממשלה כדי לקיים את הוראת החוק הכללית של הכנסת. לא מדובר בחוק שעובר בשלוש קריאות, אלא בתקנות.

הליך חקיקת חוק בכנסת
הצעת חוק פרטית
הצעת חוק ממשלתית
אישור נשיאות הכנסת
דיון בממשלה – הצבעה על נוסח הצעת החוק
קריאת טרומית במליאה
דיון בוועדה
קריאה ראשונה במליאה
דיון בוועדה
קריאה שנייה על כל סעיפי החוק
קריאה שלישית על החוק כולו

העקרונות הדמוקרטיים הגלומים בהליך חקיקת חוק בכנסת
א.      עקרון הכרעת הרוב – רוב רגיל.
ב.      שלטון העם – נציגי העם מחוקקים
ג.        עקרון הפלורליזם – ריבוי קולות ודעות
ד.      עקרון הגבלת השלטון – הליך החקיקה ארוך ובשלבים
ה.      חופש הביטוי – זכות הציבור לדעת (חופש המידע)
ו.        שלטון החוק במובן הפורמלי.

"חוק ראוי" – חוק שעולה בקנה אחד עם העקרונות והערכים הדמוקרטיים. כשר מבחינה פורמאלית ומבחינה מהותית.
"חוק בעייתי" - חוק בעייתי הינו חוק שעובר בכנסת ברוב קולות (החוק במובן הפורמאלי) אבל תוכנו של החוק פוגע באחד מעקרונות הדמוקרטיה.

לנו כאזרחים צריכה להידלק נורה אדומה כאשר חוק שפוגע באחד מהערכיים הדמוקרטיים עובר בכנסת. שכן, לא די בהליך הפורמאלי של שלוש קריאות במליאה, כדי להבטיח שתוכנו של חוק יעלה בקנה אחד עם הערכים והעקרונות הדמוקרטיים.

לדוגמה: חוק מע"מ 0 (התנגשות בין ערכים)
אזרחים יקבלו הטבה בקניית דירה ראשונה על סך 18%.
"מוטב" – אזרח ששירת בצבא. עד 1,650,000 (290 אלף)
"זכאי" – לא שירת. כל האזרחים. עד 950,000 (170 אלף)

שאלת עמדה: האם אתה תומך או מתנגד לחוק?

יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

הרשות המחוקקת: הכנסת

הרשות  המחוקקת
הכנסת

הרשות המחוקקת הינה רשות מתוך שלוש רשויות השלטון בישראל, לצד הרשות המבצעת, שהיא הממשלה, והרשות השופטת, שהיא מערכת בתי המשפט. כל רשות נהנית מעצמאות יחסית בעבודתה, ואין עליונות טוטאלית בעבודת כל אחת מהרשויות.

מעמדה של הכנסת
29.11.47 – הצעת החלוקה של האו"ם - מדינה יהודית ומדינה ערבית.
ה' באייר תש"ח, 14.5.1948 – הכרזת המדינה.
יולי 1949 – סוף מלחמת העצמאות בניצחונה של ישראל.

25.1.1949 – בחירות לכנסת הראשונה (האסיפה המכוננת)
14.2.1949 – הישיבה הראשונה של הכנסת.

חוק יסוד: הכנסת (1958) – "הכנסת היא בית הנבחרים של ישראל"
עקרונות דמוקרטיים הבאים לידי ביטוי בחוק יסוד: הכנסת
א.      עקרון שלטון העם – הכנסת מבטאת את עקרון ריבונות העם, ע"י הגדרתה כבית הנבחרים של מדינת ישראל. הכנסת מבטאת את עקרון הדמוקרטיה הייצוגית, ובה הציבור, במקום לשלוט באופן ישיר, בוחר את נציגיו כדי שאלה יפעלו בשמו.
ב.      עקרון הפלורליזם – בכנסת יש נציגות לרוב הקבוצות החברה, ובכך היא מבטאת גם את עקרון הפלורליזם.

עליונות הכנסת על פני שתי רשויות השלטון האחרות
לכנסת ישנה עליונות על שתי הרשויות האחרות, וזאת משתי סיבות עיקריות:
א.      הכנסת מוגדרת כרשות המחוקקת וכרשות המכוננת – הכנסת מוסמכת לחוקק חוקים שחלים גם על הרשות השופטת והמבצעת. כמו כן, ע"י כך שהיא רשות מכוננת, היא מטווה דרך פעולה ערכית לשאר רשויות השלטון.
ב.      המשטר בישראל מוגדר כמשטר פרלמנטארי – בשל העובדה שהמדינה מוגדרת כמשטר פרלמנטארי, הפרלמנט מקבל מהעם את הכוח לשלוט באופן ישיר. מתוך הכנסת, שהיא הריבון, יוצאת ממשלה הכפופה לכנסת. הכנסת יכולה לפטר את הממשלה באמצעות רוב חברי כנסת בהצבעת אי אמון. הממשלה פועלת באמצעות רוב בכנסת, באמצעות אמון הכנסת.


יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

שר הדיור - ביסוס מן המקרא

כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כִּי-יִתֵּן הַנָּשִׂיא מַתָּנָה לְאִישׁ מִבָּנָיו נַחֲלָתוֹ הִיא לְבָנָיו תִּהְיֶה  אֲחֻזָּתָם הִיא בְּנַחֲלָה.  {ס} יז וְכִי-יִתֵּן מַתָּנָה מִנַּחֲלָתוֹ לְאַחַד מֵעֲבָדָיו וְהָיְתָה לּוֹ עַד-שְׁנַת הַדְּרוֹר וְשָׁבַת לַנָּשִׂיא אַךְ נַחֲלָתוֹ בָּנָיו לָהֶם תִּהְיֶה.  יחוְלֹא-יִקַּח הַנָּשִׂיא מִנַּחֲלַת הָעָם לְהוֹנֹתָם מֵאֲחֻזָּתָם מֵאֲחֻזָּתוֹ יַנְחִל אֶת-בָּנָיו  לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא-יָפֻצוּ עַמִּי אִישׁ מֵאֲחֻזָּתוֹ

יחזקאל פרק מ"ו, פסוק ט"ו-י"ח.

הסבר שלי:
בהנחה שישנה משכנתא ל-75 שנה, הרי שהזכות לדירה עוברת מהאב לבן, למען שיהיה לבן נחלה ולא ירגיש זר בקרב בני עמו. וזאת כדיי שאנשים לא יעזבו בתיהם בעל כורחם. יתר על כן, חשוב להעניק זכות זו, למען העתיד של הבנים, שהם עתידה של הארץ.

שר הדיור - המלצתי בתחום הדיור

ממשלת גרם השמימי יצאה בקריאה ובמה שניתן לכנות כקריאה להקלה במחיית הדיור מאחר והרוח שנושבת נתנה את אי רוחה בכל הקשור
לנושא הדיור . הרוח טוענת שהאדם חי כבשבי כובד התשלומים דבר שלא נותן ופוגע במנוחה ובעדן שהאדם צריך לחיות .
ממשלת הגרם השמימי דורשת משר הדיור שיפעל וירכיב ממצאים חדשים שיתאימו לאותה רוח ויתאימו כמובן גם לאדם .
כתוצאה מכך זימן אליו שר הדיור את שר הבנקים ושרי הכסף שהודיעו כי הם יתמכו בכל הצעה בלבד שתהיה הוגנת ובונה .
בישיבה המדוברת ביקש שר הדיור מאותם נוכחים כי המנהיג הנחה אותו לערוך הסכמים ארוכי טווח עם השקעה לעתיד ובשל כך הוא מבקש
משר הבנקים ומשרי הכספים שיצטרפו לדעה ורוח זו .
שר הדיור הוסיף ואמר שהוא מעוניין בכספי שרי הכסף והבנק והוא מבקש בזאת מהם שיאשרו הלוואות וכפי שהם נקראות הלוואות עוברות
לטווח ארוך.
כוונת השר היא שהיום לוקחים הלוואות משכנתא לעד 20 – 25 שנה וברעיון זה שאני מעלה הרי שאדם יוכל לקחת הלוואת משכנתא
ל 50 – 75 שנה. כלומר הלוואות משכנתא לטווח ארוך.

בימנו אלו אדם בעל משכנתא משלם כל חודש כ – 3500  שקל על דבר שהוא אומנם מצרך בסיסי אך עם זאת העול הכספי שהוא נושא
עימו כבד מאוד. רעיון זה שמעלה שר הדיור אומר במקום לקחת הלוואה ל 20 שנה לוקחים ל 50 או 75 שנה וכך גם כל חודש משלמים פחות .
כלומר אדם שמשלם 3500  שקל עבור משכנתא ישלם 1500 שקל באותו רעיון שנקרא ומה שקרוי משכנתא בונה עוברת לתווך ארוך.

שר הבנקים הנהן בראשו אך משהו הפריע לו והוא שאל , מה זה בדיוק משכנתא בונה עוברת לטווח ארוך? ושר הדיור אמר שהמשכנתא
שהאדם לוקח עוברת לזה שממשיכו , כלומר לאחד מיוצאי חלציו או מספר חולצים כך שהמשכנתא עוברת מאדם לאדם , מדור לדור וזה
אומר שהמשכנתא עוברת מאב לבן ונכד יכול לסיים אותה .

בסיום אותה פגישה כל הנוכחים היו בדעה כי זה מה שהם צריכים לעשות אך עם זאת היה גם ברור להם כי הם עוד צריכים לבקש את הסכמתו
ואישורו של שר הזמן שיאפשר , יאשר ייתן חוקיות לאותם 75 שנה .

שר הזמן באותם ימים היה נתון לשני חלקים שהיו בתוכו ואשר פעלו בו , מצד אחד לא היה לו זמן בכלל והוא היה עסוק במשך רוב שעות
יומו וחלק אחר שני שלו הוא זה שהיה לו המון המון זמן.
התוכנית למשכנתא עוברת לזמן ארוך טווח הייתה מונחת על שולחנו של שר הזמן ולולא הרוח שבאה מאותו חלון צפוני שבחדרו ואשר
העיפה את טיוטת הרעיון לרגליו הרי שרק באותו רגע הבחין שר הזמן באותו נייר ואז הוא שקע באותו רעיון שיזמו אותם שרים ועל בקשתם
המצורפת כי יאשר להם זמן של 75 שנה .

לאחר עיונו באתה טיוטה התיישב שר הזמן על כיסאו והחל בכתיבתו וכך כתב , אני חי פה כבר די הרבה זמן וזה 6000 שנות חיי שאני
מחכה ועוד הדרך נטויה , הוא עוד הוסיף וכתב שאם הוא נתן לנוח זמן של 100 שנה רק לעצים של התיבה עד שהם הבשילו אז הוא חושב
 שהוא נוטה להסכים לאותם 75 שנה על מנת שיהיה אישור חוקי אך הוא הוסיף שהוא יודיע על זה סופית בישיבת הממשלה והוא בזאת הוסיף
שכנראה הוא יתנה את מתן הזמן בתנאים מסוימים והוא רוצה גם להבין בצורה ברורה אם בעל המשכנתא ישלם סכום באמת סמלי
עבור הדירה שכידוע היא נלקחת ונקראת כמשכנתא שעוברת לזמן ארוך , כלומר מדור לדור .